העדה האחמדית בכבאביר, או- מה בין ישוע והמזרח הרחוק?

העיר סרינגר שוכנת במחוז קשמיר, בצפון תת היבשת האדירה ורבת הפנים הודו. בעיר זו מסתתר אתר מרתק אשר מחבר אותנו ישירות אל השכונה הציורית כבאביר, בשיפוליה המערביים של העיר חיפה על הר הכרמל, מקום מושבם של בני העדה האחמדית. בני העדה האחמדית רואים עצמם כבני דת האיסלאם, ולמעשה כמחזיקי האיסלאם הנכון. עבור יתר זרמי האיסלאם האחמדים לא רק שאינם מוסלמים, אלא אף כופרים, ובהמשך נעמוד על מספר סיבות לכך.

בעיר סרינגר שוכן, כך לפי המסורת האחמדית, קברו של ישוע. לפי המסורת הנוצרית ישוע הרי נצלב, נקבר וקם לתחייה במקום בו ניצבת כיום כנסיית הקבר שבירושלים. אם כן, מהו הקשר לקשמיר? ומהו הקשר לשכונת כבאביר ולעדה האחמדית, המחזיקים באמונה המוסלמית?

ישוע הינו נביא אמת גם עבור בני דת האיסלאם, נבי עיסא. לפי האמונה האחמדית, ישוע אמנם נצלב בירושלים, אך הורד מהצלב כשהוא עדיין חי, שהה במערה שלושה ימים, ולאחר מכן יצא, המשיך בנדודיו מזרחה, עד הגיעו להודו, שם פעל, ולבסוף הזדקן, מת ונקבר בסרינגר.

(עוד על מסע בחבל קשמיר כאן)

בסוף המאה ה-19 הכריז על עצמו בהודו מירזא ע'ולאם אחמד כעל ההתגלמות של ישוע, ושל המהדי, המשיח לו ממתינים המוסלמים, וכמי שבא להחזיר את האיסלאם הנכון והמקורי לעולמנו. מאמיניו עד היום הם בני העדה האחמדית.

כדת אשר התפתחה בהודו, ניכרות מספר השפעות מהמזרח הרחוק על האמונה, האמנות והתרבות האחמדית. כך, במסגד שבשכונת כבאביר ישנם שני צריחים, כהשפעה אדריכלית של הסימטריה ההודית, כמו למשל במבנה הטאג' מהאל המפורסם.

השפעה נוספת מהמזרח הרחוק היא התפישה האחמדית את טבע האדם, שהינה מאוד אוניברסאלית. הבודהא למשל אמר שלכל אדם ישנו "טבע בודהא", כלומר, כל אחד יכול להגיע להארה ללא קשר למוצאו או מעשיו קודם לכן. כך גם ראשי העדה האחמדית מגדירים מיהו "מוסלמי" לשיטתם. אדם  אשר נוהג בצדק, כבעל אמת, הוא "מוסלמי". זו תפישה מעניינת מאוד, אשר הופכת את הגדרת הדת למשהו פנימי, אשר תלויה באופן בו אדם נוהג, ולא בהגדרה חיצונית כלשהי, וכך כל אדם יכול להיות "מוסלמי". כחלק מתפישה אוניברסאלית זו, שוקדים האחמדים על מפעל תרגום הקוראן לשפות רבות, כך למשל לאנגלית, גרמנית, עברית, ואף יידיש או סינית.

בשנות ה-20 של המאה הקודמת הגיע שליח אחמדי אל הקהילה המוסלמית שכבר התגוררה בכפר כבאביר, ו"העביר" אותם אל האמונה האחמדית. מדוע דווקא הקהילה אשר ישבה על הר הכרמל קיבלה על עצמה אמונה דתית שונה מהרגיל? הר הכרמל, והעיר חיפה בפרט, היוו לאורך ההיסטוריה מוקד משיכה למספר קבוצות דתיות אשר אינן מחזיקות באמונה של "הזרמים המרכזיים" של שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות. כך למשל הדרוזים היושבים בעוספיה ודלית אל-כרמל, הטמפלרים שהתיישבו החל המאה ה-19 במושבה הגרמנית במורדות חיפה, הבהאים שקידשו את האיזור לא רחוק משם, המסדר הכרמליתי שיושב בסטלה מאריס ובמוחרקה, והאחמדים המתגוררים בשכונת כבאביר. הכרמל היווה מגנט לקבוצות דתיות שונות, בין היתר עקב חשיבות דמותו של אליהו, שנחשב לדמות המבשר בדתות רבות, והקשר שלו להר.

מדוע הזרמים המרכזיים באיסלאם לא מכירים באחמדים כמוסלמים, ויתרה מכך, אף רואים בהם כופרים? סיבה מרכזית הינה שמייסד העדה, מירזא ע'ולאם אחמד, הכריז על עצמו כנביא, בעוד שעבור האיסלאם האורתודוקסי מוחמד הוא אחרון הנביאים. סיבה נוספת היא האמונה האחמדית בדבר צליבתו של ישוע ומותו בהודו כפי שצוין קודם לכן. המוסלמים מאמינים שישוע לא נצלב, אלא הועלה השמיימה על ידי אללה, וצפוי לשוב הוא עצמו באחרית הימים לצד המהדי. פרויקט תרגום הקוראן לשפות רבות מהווה סיבה נוספת בגינה רואים יתר המוסלמים את האחמדים ככופרים. הקוראן הוא מקודש, הורד מהשמיים בערבית, ואין לשנותו.

ביקור בכבאביר מאפשר לנו להכיר עדה דתית קטנה אך בעלת סיפור מעניין, הקשר שלה אל המזרח הרחוק, וכמו כן להתוודע לסיפור התקדשותו של הר הכרמל במסורות השונות.